יום רביעי, יוני 30, 2010

Nightime

סווסדי-קה! (שלום בתאילנדית)

עד כה צולמנתי עם מלבושי קזו'אל לעת בוקר, אך גם חשקה נפשי בסט לילי טרום יציאתי.
אז הנה רברוב קטן במיקס בינלאומי שכולל פריטים מבנגקוק ומן הארץ:
(מתנצלת על איכות התמונות המעט ירודה אשר צולמו לעת לילה במצלמת הסלולר)

שמלה: מבנגקוק
סיכת פפיון: בנגקוק
חגורה: פיליה
קלאץ' מנצנץ: אקססורייז
עקבונים בורוד לוהט: בנגקוק




נועם טען שהתאפרתי יפה ולכן מיהר להנציח

אז גמלתי לו בצילום עצמי-זוגי

תהיו טובות,
וצ'או, בלות.


להמשך קריאה...

יום שלישי, יוני 29, 2010

בארץ החיוכים

כמה כיף פה בבנגקוק. תחושה של חופש משכר, תזונה עילאית ואנטי סרטנית (ע"פ מחקרים!) ומסיבות שמחות. וחיוכים, כל הזמן חיוכים. הנשים התאילנדיות שאנחנו פוגשים פה פשוט מתוקות להפליא. הן כל הזמן מחייכות והן לא צריכות סיבה או תירוץ בכדי לעשות את זה. עוד לא יצא לי לצלם פה את הבנות היפהפיות שלבושות מדהים ולא חסר כאן כאלה. והן מבחינתי התשובה המוחצת לכל מי שטוען ש'חם מדי בשביל להתלבש יפה בארץ'. פה הרבה יותר חם.

אנחנו הולכים כמעט מדי ערב לרקוד במועדונים שמנגנים את הלהיטים העכשוויים ובכל פעם אחנו מוקפים בנשים תאילנדיות מחוייכות ולרוב יפות מאוד, שאוהבות להתיידד ולרקוד ולהשתולל ולחבק ולעשות 'לחיים' בכל הזדמנות והאנרגיות הטובות פשוט פורצות מהן. התיירות לעומתן זוכות בפי לכינויים המחמיאים: 'שקיות אשפה','חביות בירה' או 'פרות' וזה לא שהן עתירות משקל, הן פשוט חסרות שיק בסיסי, מתעקשות לתחזק מבט נטול מוג'ו והדבר היחיד שמעניין אותן זה להסריח מבירה. אז מה שווה כל הבלונד הזה.

בא לי לצעוק עליהן - הלללו, אם לא שמתן לב אתן נמצאות בוואחד מטרופוליטן, אז למה אתן מתלבשות כאילו חזרתן מהים??

הביקורים שלי בדוכני בגדים ברחוב ובקניונים לא פוסקים. הכל יפה וטרה-שיקי, הבדים דקיקים ומתאימים בול לחום הכבד (ועכשיו 'חורף' פה!) והעיניים שלי לא יודעות מנוח. וכמו שאומרת נעלולה - בא לי בא לי בא לי!!

אז הנה שמלה שהיתה 'בא לי' ועכשיו היא שלי. קניתי אותה בדוכן ברחוב. (מאחורה היא נקשרת בסרט):

הגיברת מתיידדת עם המקומיים. התיק גם הוא מכאן.

וממנהלת שיחות עם כלבים ברחוב. התאילנדים מתים על כלבים וחתולים. אל תאמינו לשטויות שמספרים לכם עליהם.

גם הפפיון נרכש כאן

אגב, הנעליים מהפוסט הקודם, שמככבות גם כאן, התגלו כנוחות להפליא להליכה, קיפצוצים לצלילי להיטים ובאופן מפתיע אינן גורמות לכף הרגל לשחות בזיעה כחזיר במיונז. חששי הוא שלא אסתפק בזוג אחד. או שניים. אוף!

חיוכים מהרחק מעבר לים,

וצ'או, בלות





להמשך קריאה...

יום ראשון, יוני 27, 2010

מזרח - מערב

לפני שבוע נחתנו בבנגקוק. החלטנו לעשות חופשה אורבנית של שופינג, אכילה נטולת שובע ובגדול הירגעות מוחלטת מלחצי היומיום וניתוק מוחלט מכל מה שקורה בבית. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. התמקמנו בשכונת 'ראמבוטרי' בחלק העתיק של העיר, סמוך לקוואסן שבעיני נדמה כבית שחי אחד גדול אך מספיק רחוק ממנו בכדי להינות מהשלווה ששכונת ראמבוטרי מציעה.

קשה לתאר את בנגקוק במילה אחת או במשפט אחד. מצד אחד, היא כרך סואן ומודרני שופע קניונים וכבישים ראשיים שלידו תל אביב נראית ככפר בשטחים ומצד שני, היא שומרת על צביון עממי של רוכלות, מסורת ואוכל. ואוי, איזה אוכל. הקיבה שמחה ואינה יודעת שובע. מפליאים בעיני התיירים שאוכלים כאן פיצה והמבורגרים כשהאוכל המקומי, שרובו נמכר ברחוב, כל כך טעים, בריא ומשובב בטן ונפש.

אך עסקינן באופנה כמובן. שריר השופינג אינו מתקרר כאן לעולם. השפע, הדגמים המהממים, מבחר האקססוריז המסמא והמחירים הנוחים, הופכים את בנגקוק לדיסנילנד פאשניסטי ממסטל. המידות, אמנם, מוגבלות לצרות המותן וצנועות ההיקפים, אך בעקבות השמנתן הנוכחית של התאילנדיות שנחשפו לתחלואי האוכל המערבי בשנים האחרונות, אני משערת שגם זה ישתנה.

להלן טעימה פיצפונה מרכישותיי האחרונות,, ואני מבטיחה שיהיו עוד. כלומר, הן כבר נמצאות אצלי בתרמיל, אני רק צריכה לצלם אותן. מנויות הבלוג אולי זוכרות את רשימת הנעליים שהבאתי לכאן טרום הנסיעה ואת הנעליים הסגולות שהתנוססו בראש הרשימה – ובכן – מצאתי אותן!!! אמנם הדגם הסגול בדיוק אזל, אבל אני מתכוונת לחזור למקום שקניתי אותן ולארוב למשלוח הסגול הבא. לא אבדה תקוותי.


זה נראה כאילו אני בריזורט מבודד אבל אני במרכז בנגקוק, ממש מתחת למלון


דגים יפים, הכירו את הנעליים החדשות שלי

הגופייה גם מכאן, מרוכלת קטנה בקוואסן. החצאית מקסטרו. מערב-מזרח.

מבטיחה לעדכן בעוד רכישות מוצלחות,

צ'או, בלות.

להמשך קריאה...

יום שני, יוני 21, 2010

הרשו לי להתרברב

אחת הסיבות שלא הפצצתי בפוסטים לאחרונה והעיקרית מביניהן, היתה חוסר זמן משווע. משרד הפרסום שלי ושל נועם עבד שעות נוספות בפרויקטים חשובים עם דד ליין רצחני ופשוט לא נותר לי זמן.

אז לאחר עבודה קשה, אך מאתגרת, הרשו לי להציג את אחד מפירות עמלי - האתר החדש של גאלה סטייל בבעלות הסטייליסטית גאלה רחמילביץ'.

קונספט: גאלה רחמילביץ'
עיצוב: ידיי העמלות
תכנות: קובי ברנע

ליחצו להגדלה:

דף הבית

עמוד סטיילינג ראשי

דף האיפור

שיק בצ'יק למסיבת רווקות

סטיילינג לנשים אמיתיות / גדולות

דף הגלריות

יאללה, עפתי לתאילנד.
צ'או, בלות

להמשך קריאה...

יום שני, יוני 14, 2010

אלומת העולם - ביקור ב"אלומה" במתחם בזל


מתחם בזל הוא הוא "החצר האחורית" שלי. אני קונה שם ירקות ופירות, אני קופצת לבית המרקחת כשצריך ומאכלסת את בתי הקפה כשבא לי לצאת ולנגוס במשהו.
בכל סיבוביי במתחם, אף פעם לא יצא לי להיכנס ל-ALUMA, החנות המרשימה של המעצבת אלומה קליין על פינת אשתורי הפרחי ואלקלעי. אבל בשבוע שעבר נשברתי - וביקרתי.

יצא לי להכיר שתי בחורות מקסימות ומוכשרות - אלומה קליין המעצבת, ושותפתה העסקית קרין בלום. הן קיבלו אותי בחביבות אין קץ, שמחו לנדב מידע ולענות על השאלות שהנחתתי עליהן ללא הרף, אבל יותר מהכל, הן הציגו בפני קולקציה הורסת ביותר, עם ניחוחות של מקומות ותקופות אחרות ולרגע שכחתי שאני עדיין במרכז תל אביב.

אלומה התחילה את הקריירה שלה בלונדון, ומכרה את הבגדים המושקעים והנוסטלגים שלה בהרודס ובסלפרידג'ס, בנימן מרקוס באל.איי ודגמיה אף הידסו בשבוע האופנה בפריז ובלונדון. ב-2008 היא הגיעה ארצה ופרקה את הקולקציות שלה כאן בתל אביב, בחנות המרווחת שמקושטת בתמונות ופסלי ציפורים.


הקולקציה - מדהימה. בין מכנסיים בגזרות מעולות ומחמיאות, שמלות על זמניות ופריטים שנראים כאילו נלקחו מרחבת ריקודי הצ'רלסטון, אלומה מצטיינת בכיסויי כתפיים עשויים בעבודת יד ומשובצים בכפתורים נוסטלגיים ומקוריים שמגיעים מעשורים קודמים ורחוקים. אפשר לפאר בהם שמלות או לזרוק על גופייה עם ג'ינס ולהמם את הסביבה.


געגועים לשנות העשרים.

מכנסיים מצוינים ומחמיאים.

Neckpiece הורס.


המחירים - יקרים, אך מוצדקים. החומרים, ההשקעה, העובדה שכל פיס כמעט נעשה בעבודת יד והכשרון של אלומה בהחלט מצדיקים פריסת תשלומים עד בוא הנכדים. ומה שיפה, אך מעציב את דלות העו"ש הוא שאין אלטרנטיבות זולות יותר בחנויות הריטייל.

גופיות וחולצות : 595 ₪-180 ₪

טוניקות: 850 ₪-490 ₪

שמלות: 3200 ₪-650 ₪

מכנסיים- 860 ₪-520 ₪

עליונות- 920 ₪-390 ₪

Neckpieces- 1350 ₪- 680 ₪

אקססוריז- 720 ₪-80 ₪

צ'או, בלות









להמשך קריאה...

יום שישי, יוני 11, 2010

בארץ צין

המעצבת הותיקה רינה צין חוגגת השנה 20 שנות יצירה, ועל כן הוזמנו, קומץ שוחרי אופנה, אל בית 'מזרח ומערב' המקסים אשר ביפו. הקייטרינג היה מעולה, המוזמנים היו מקסימים והתערוכה שייצגה את עבודותיה של צין במהלך שני העשורים האחרונים היתה נוסטלגית וענוגה.






(נעליים שהוכנו במיוחד לאירוע ע"י Couple Of)

אך יותר מכל, היתה זו הזדמנות נפלאה ללבוש את השמלה שהזמנתי מ cutiemus וטרם היה לי צ'אנס להשמישה. גם לא הייתי בטוחה אם היא נפלאה או שאני נראית בה כמו מלצרית ב'ביר שטובה' גרמני מסורתי. ובכן, אין כמו אירוע המכיל אושיות כסטייליסטים וכתבי מדורי אופנה בכדי למדוד את אחוזי ההצלחה של פריט לבוש שטרם ראה אור.

השמלה הוכתרה כהצלחה וקצרה מחמאות:




ותודה לפלורה וגאלה שצילמו (במיוחד לגאלה שהחליטה שאני חייבת לשבת על אדן הבלקון למרות ששיווי המשקל שלי לא כזה להיט)

צ'או, בלות




להמשך קריאה...

לכבוד המונדיאל שהגיע


נזכרתי שלפני ארבע שנים, כשעוד עבדתי אצל תרצה גרנות ז"ל ועברתי אצלה סוג של סטאז' קופירייטרי, היא הטילה עלי משימת טקסט - לכתוב תשע עצות לנשים לעת המונדיאל עבור אחד מלקוחותיה (רשת מכוני הכושר גו-אקטיב).
נראה לי שכעבור ארבע שנים, זה עדיין אקטואלי.

ליחצו להגדלה:


קרדיט לעיצוב הפלאייר: משרד הפרסום לין & לין.

שיהיה סופ"ש דבש

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

יום ראשון, יוני 06, 2010

כל קיץ - ביקור בביקל(ה)

יצאתי לבקר בחנות החד עונתית ביקל (עם סגול מתחת ל-ל') אשר נפתחת רק בעונת הקיץ ושייכת לזוג הלבבי טל (המעצבת) ואריאל (על הביזנס) ומייצרת את מרכולתה האווירירית בבדים הודים בלתי מורגשים.


החנות הבהירה והנעימה בפאתי נווה צדק, והנוכחות של טל ואריאל במקום נטעה בי רגשי אשמה עמוקים על כך שאיני נמנית עם מתקפלי היוגה. הם בטוח מחייכים הרבה יותר ממני, וגם מתכוונים לזה, גוד דאמט.
הקולקציה האוורירית של ביקל מיועדת כאמור, לנשים שלוות בהרבה ממני שכן הבנתי די מהר שאורבנית רקובה כמוני היא לא בדיוק קהל היעד של 'ביקל' - אך עם זאת איני נמנעת מלהחמיא היכן שמגיע. אני בהחלט יכולה להעריך בגדים שאינם מתיימרים, לא מתחכמים אבל מעוצבים בהתחשבות ולא שוכחים להחמיא וגם אני, חורכת העקבים, מצאתי שם כמה דברים שהייתי מצרפת לארוני, לא לפני שהייתי שופכת עליהם מצבור נאה של אקססוריז.


הקולקציה, שכאמור נולדת מתוך בדים הודיים נעימים, מאוד מתחשבת בטמפרטורת הגוף בעת הקיץ הכנעני ונוטה לא להידבק אליו ולא להכביד על הנקבוביות.
חמודג'.

טרה-אלגנט.

מעניין.

ועכשיו, בלייב (מתוך צילומי הקולקציה)

אקססוריז, צמאון.


חצאית מתוקה שמדדתי והיא נראית נפלא על הגוף.

כפכפיים שחמדתי. יש גם בזהוב ובשחור.

צעיף משי מקסים

ועוד אחד לקינוח.

מחירים:

כותנה

שמלות וגלביות: 290-630 ₪

חולצות: 170-330 ₪

מכנסיים וחצאיות: 220-490 ₪

פשתן ומשי

שמלות: 580-690 ₪

חולצות: 450-570 ₪

מכנסיים: 450-510 ₪

סנדלים: 240 ₪

צעיפי משי טסה: 260 ₪

צעיפי צמר קשמיר מנוקדים: 280 ₪

צעיפי שמייאנה (פשמינה): 950 – 990 ₪

חנויות:

תל אביב: רח' שלוש 2, נווה צדק 03-5168390

רעננה: רח' אחוזה 175 09-7742528

לסיום סיומת, גם ב'ביקל' הלכו על קונספט קטלוג וידאו וצילמו קליפ צבעוני במספרת 'שאפה' בשוק הפשפשים.
ליחצו להגדלה.

צ'או, בלות.


להמשך קריאה...

יום חמישי, יוני 03, 2010

חלקה לנצח? חלק א'

הקיץ הגיע ואיתו אמצעי הלחימה המגנים בעוז על זכויותיהם של האיברים שלנו להישאר חלקים. תלישות, שעוות, סכינים מכונות גיזום ושאר כלי נשק אינם זרים לגפיים הנשיים ולמרות שהם עושים כמיטב יכולתם בכדי לטשטש את האבולוציה הקופית אותה הגרלנו בעולם הזה, השערות תמיד צומחות חזרה.

אך לא עוד?

מכשיר חדש, פרי פיתוח ישראלי שזכה לשם המשכנע 'סילקן' מבטיח לנו לא רק קיץ חלק, אלא חיים שלמים נטולי שיעור שיושגו בכמה טיפולים ביתיים פשוטים.

יצאנו, אני והגפיים שלי, לבדוק.


הדיל הוא כזה- יש להשמיש את המכשיר כל שבועיים בערך, לפחות בסיבובים הראשונים, לאחר מכן המינון יורד לפעם בחודש ולאחר מכן, מתאימים את המינון בהתאם לשאריות הסרבניות. השיטה לא תעבוד על עור כהה או שזוף, ובהחלט לא מומלץ להיחשף לשמש יום יומיים לאחר השימוש.

כבר לאחר הטיפול הראשון לא מובטחות תוצאות מידייות אך השערות שכן גדלות חזרה, אמורות לנשור מעצמן תוך שבועיים.


החלטתי שהרגליים, בתי השחי וקו הביקיני יהיו נסייני הבכורה. גילחתי אותם בסכין, בהתאם להוראות, וניגשתי למשימה. המכשיר עובד בשקט מפתיע, מלווה בסאונד עדין של מכשיר לייבוש שיער שהורידו לו את הווליום והוא ממש לא מכאיב - צריך להצמיד את ראש הידית לעור, לחכות לצפצוף אישור מהמכשיר ולשחרר פולס של אור על האיזור המטופל (הפולס משחרר חום מעקצץ חלושות) ולהתקדם אט אט לאורכי ורחבי האיבר המטופל. פצחתי בלוחמה בשטחי הרגליים, בתי השחי והביקיני ליין.


כעבור שבוע, השערות אכן צמחו חזרה בבתי השחי, הביקיני ליין והרגליים, אך רק מהברך ומטה וממש לא באותו און שהן בד"כ צומחות לאחר גילוח. אני שמה לב שהן קצת יותר בהירות ויותר קצרות. בחלק העליון של הרגל, מהברך עד הטוסיק, לא נרשמה צמיחה בכלל.
עכשיו יש לי שבוע לחכות עד שהן ינשרו מעצמן ולעבור לטיפול השני.

מחירו של הפלא: 2000 ש"ח כאשר יש צורך בהחלפת נורת ההבזק, משהו כמו פעמיים שלוש במהלך כל הטיפול.
מחירה של כל נורה: 250 ש"ח.
עדיין, זול יותר מכל הסרה לצמיתות אחרת בשוק.

מבטיחה לעדכן על כל צעד ושעל, בין אם יהיה הוא שעיר או חלק.

צ'או, בלות.


להמשך קריאה...

יום רביעי, יוני 02, 2010

נרות של עשירים


ריח זה רגש, וכשהוא טוב - הוא מביא איתו רגשות מאוד חיוביים. לכן כה התרגשתי לקבל נר-בושם ריחני ואלגנטי מסדרת הנרות החדשה של איריס זוהר, המתמחה בניהול מותגי פרימיום ולייף סטייל.

הסדרה מונה שלושה ניחוחות הנושאים שמות שעושים חשק לבדוק אם הדרכון בתוקף: Walking in St. Germain's (טיול בסן ג'רמן) בניחוח חלב תאנה עם טאץ' של קוקוס, Siesta in Venice (סייסטה בונציה) בניחוח אמבר ופריחת תפוזים ו-Kiss in Brazil (נשיקה בברזיל) בניחוח פרחי עד, מאסק וטימין. בשלב הבא של השקת הנרות, יצטרפו עוד ארבעה ניחוחות לרשימה. כולם אגב, מגיעים כשהם נתונים בכלי מתכת וארוזים בטרה-אלגנס.


מיקמתי את הנר פעם על שולחן העבודה שלי ופעם בסלון ונהניתי לי מניחוח עדין, לא משתלט אבל כזה שלא מאבד נוכחות כמו המון נרות ריח שקונים ומגלים שמה שהריח טוב בחנות זו בעיקר האריזה. כל נר מכיל 200 גרם חומר ומבטיח 60 שעות בערה. אני כבר משמישה אותו כמה וכמה ימים כשהוא נודד בין החדרים, בעיקר אלה שאני מעשנת בהם. הוא בהחלט עושה את העבודה.

ונעבור לחלק האאוץ' של העניין - המחיר: 280 ש"ח ליחידה. אם התמזל מזלכן הפיננסי ואתן שייכות למעמד ההיי-צוצייטי הרכישה ודאי לא תכאב בארנק, אך למגזר העמל זו הוצאה די כבדה, על, בינינו - כולה נר. איך שלא יהיה, העשירון הממש לא עליון, הוא בהחלט לא קהל היעד של המוצרים של איריס זוהר.

למבזבזות, ניתן למצוא את הנרות פלאס עוד שכיות חמדה למשתכשכים בשטרות בשואו רום ברחוב יפת 32 ביפו העתיקה.


צ'או, בלות.



להמשך קריאה...
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...