למרות שחשבתי שממש לא יהיה לי זמן להגיע למתחם הביוטי של לנקום בקניון רמא"ג הצלחתי לחסוך שעה וחצי בשלהי יום חמישי, כשכבר אף אחד לא מצפה ממך להתקדמות משמעותית בעבודה, ושמתי פעמיי נטולי האיפור לקניון. כן אמרתי נטולי איפור שזה דבר שקורה אף פעם. האליבי שלי היה תחנות הטיפוח-איפור-מניקור שאני עומדת לעבור במתחם. מהי רבע שעה של עיגולים שחורים, גווני עור בלתי אחידים ואפס מסקרה לעומת אחה"צ שלם של לוק מאופר במקצועית?
בתחילה אובחנתי במכשיר מיוחד שמצמידים לעור, הוא עושה 'ציף' ואז נותן גם ציון להזנחה. אח"כ הצמידה לי המדריכה החביבה (שאוף שכחתי את שמה. אולי זה סבטלנה אבל אני לא רוצה לצאת גזענית) מצלמה שעושה אקסטרה אקסטרה זום אין על העור. ווה הו! בחיים לא הסתכלתי לעור הפנים בעיניים! למרות שחשבתי שאענש קשות, מסתבר שאובחנתי כמיובשת עור שפשוט צריכה קצת פילינג. אליפות.
בתחילה אובחנתי במכשיר מיוחד שמצמידים לעור, הוא עושה 'ציף' ואז נותן גם ציון להזנחה. אח"כ הצמידה לי המדריכה החביבה (שאוף שכחתי את שמה. אולי זה סבטלנה אבל אני לא רוצה לצאת גזענית) מצלמה שעושה אקסטרה אקסטרה זום אין על העור. ווה הו! בחיים לא הסתכלתי לעור הפנים בעיניים! למרות שחשבתי שאענש קשות, מסתבר שאובחנתי כמיובשת עור שפשוט צריכה קצת פילינג. אליפות.
זו לא אני, אבל ישבתי שם רגע לפני.
אחורי זה נמרחתי ב-קרם לעיניים, קרם לשפתיים, קרם לצוואר (יש כזה דבר מסתבר), תמצית, סרום, קרם לחות ונראה לי שלא שכחתי עוד משהו. למרות זאת, לא הרגשתי שאני מאכלסת עשר שכבות של קרמים על פני. ממש בקליל. ברור שרציתי לאסוף לשקית את כל מה שהיה על השולחן אך התאפקתי. אינני אגואיסטה.
המוצר שעפתי עליו יותר מכל:
absolue precious cells lips לשפתיים. הלחלוח מיידי והתחושה היא שהרגע
סיימת ללחוך מוס בעל מרקם קטיפתי ונשאר קצת על השפתיים. יאממ.
עם פנים מוחלקות כשעווה קרירה, ניגשתי אל עמדת המאפר. אמרתי לו: "אני רוצה מד-מן, אני רוצה וינטאג'. מה אתה אומר? הוא אמר "לא. נאפר אותך כמו ג'וליה רוברטס בתמונה". מה שטוב לג'וליה טוב גם לי חשבתי והפקרתי את פניי ואת מלוא ריכוזי להוראות האיפור: "תסתכלי למעלה", "סיגרי", "פתחי". וכך גיליתי לראשונה שלקניון יש תקרת זכוכית משולשת.
עמדת האיפור
להיות ג'וליה. כמעט.
איפרו אותי ב:
HYPNOSE NIORS PERLES OMBRE ABSOLUE
איף איזה שם ארוך. איך אני אמורה לגשת עם זה לסופר פארם?
HYPNOSE NOIRS PERLES מסקרה
שכחתי את שמה אבל היא היתה סופר מטופחת.
המתחם הלבן.
בסוף בחורה מאוד חמודה שייפה את ציפורניי ומרחה אותן בלק מקסים שהיא כינתה באהבה "לק של זקנות" כי זה באמת סוד הקסם שלו. שכחתי איזה מספר הוא אבל לשמחתי מצאתי אצלי לק של קסטרו באותו גוון ממש (גוון ששמו Lover Heart ) שיכולתי לבצע איתו תיקוני פוסט ספונג'ה.
ולבסוף: תיעוד המוצרית המוגמרית והפיכתה למרצ'נדייז:
אני לובשת: עליונית נמרית ונהדרת עשויה פליז מבית "הפליז של דרורית", מפעל משפחתי מקיבוץ מרום גולן שמייצר פליזים נהדרים בעבודת יד. במקרה הם גם משפחה שלי אבל אני מאוד אוהבת את העליונית הזו גם באובייקטיבי ובכלל, את כל המוצרים המפנקים שהם עושים.
לפייג' שלהם - מכאן
שיהיה שבוע מטופח
וצ'או, בלות.
