נעים להכיר - בוטיק אלגרה

לפני שבוע, כשהגיע יום שישי המבורך, לקחתי את האוטו (להלן, האופניים שלי) ודיוושתי לכיוון בוטיק 'אלגרה' ברחוב מאפו 13 (פינת בן יהודה 80) אשר הזמין אותי לבוא להתרשם ממרכולתו ולהינות משלוק קאווה ומאנרגיות חיוביות - וכך היה. בבוטיק פגשתי את מעצבי המותג מסבירי הפנים, רות בלוקו וצח בר אוריון שסיפר לי כי הבוטיק קיים בעצם למעלה מארבעים שנים, והיה שייך במקור לסבתו אלגרה, שהיתה תופרת בגדי קוטור לנשות תל אביב הזוהרות. כיום, אלגרה תבדל"א, כבר בת 100, ואני בטוחה שהיא גאה בנכד שלה שממשיך  את דרכה ושהבוטיק שלה לא הפך לפיצוציה. בנוסף למעט בגדי יבוא, אפשר למצוא בבוטיק את העיצובים הפשוטים-מתוחכמים של צח ורות וגם מבחר תיקים, נעליים ותכשיטים פרי ידן של מעצבות צעירות. וכמובן - יחס חמים והרבה חיוכים.

רות - לובשת את השמלה הימנית בתמונה למעלה

צח מכייל חגורה

שרשרת של מיכל בן עמי

וכהרגלי, לא יצאתי לדרכי ללא שלל וקטפתי לי את האוברול המתוק הזה:

 גם המחירים באלגרה נעימים לארנק -  כששאלתי כמה עולה הפריט היקר ביותר, נעניתי שמדובר בשמלה שמחירה 550 ש"ח. סביר פלוס פלוס.


התכשיטים שעלי הם מבית היוצר של המעצבת הצעירה רוני עוזיאל שעליה אספר בפוסט הבא.


STICK AROUND
וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

פוסט מלבושים - לילה בגלריה

אמש נערכה תערוכת בוגרי בית הספר לפרסום ACC של תרצה גרנות ז"ל ומכיוון שהנני בוגרת גאה של המוסד והשנה גם הוזמנתי לשמש כמתרגלת בכמה שיעורים, אצתי לבחון את פירות החינוך שעברו השנה הקופירייטרים הצעירים.
התערוכה התקיימה בגלריה (דניאל ברוטשילד) וסברתי כי יהיה זה ראוי להשקיע מעט ולחנוך את מכנסי הטופשופ הדנדשים שלי אשר רכשתי כאשר הוזמנתי לבקר בסניף בקניון פתח תקווה. מיד יגיעו מיני דגמים אך לפנות זאת, הנה המלבושים:

וסט: רנואר

חולצה: קיבלתי אותה מרזיאלה גרשון בימי העיתונאות שלי אבל היא ממותג איטלקי שאיני זוכרת את שמו

מכנסיים: טופשופ

מגפוניים: TO GO

גרסת האינסטגרם (אני מכורה). תודה לאיילו'ש שצילם

זה מה שחשבה הסטודנטית מעיין עוזרי על הדמוקרטיה המתכווצת. אני מזדהה.

וביו טרן של 180 מעלות - הכיצד התרשמתי ממרכולת החורף של טופשופ? ובכן, אין ספק שהדגמים נהדרים, משובבים ונחשקים אך מנגד, לעיתים איכותם הבינונית אינה מצדיקה את מחירם המופרז. לא נמצא ולו פריט אחד שמחירו מתחת ל-300 ש"ח ובגזרת האקססוריז המופרזות עולה דרגה וההשתוללות התמחורית על פריטים שאפשר למצוא גם בתחנה מרכזית אינה הגיונית. אך עם זאת, עלי לשבח ולקלס את מכנסיי החדשים שעוטפים את האגן באופן מושלם ויש להם גזרה שיקית מאין כמוה.

מנת שיק נוספת מבית טופשופ:

בעוד פחות מחודש אנחית את ישבני הדשן על אדמות גרמניה. אני בהחלט מתכננת לאתר את הסניף המקומי (בעיר מיינץ שאשהה בה שבוע) ולקוות שהנחות הסופעונה עדיין יהיו תקפות (בגרמנית קוראים לזה 'רדוצירן'). יש בכלל טופשופ בגרמניה?


הלכתי לבדוק אם הדרכון בתוקף,
צ'או, בלות.

להמשך קריאה...

מינוס בנמל

לפני כשבועיים הוזמנו אני ואחיותיי לבלוגינג ל'בית בנמל', המפקדה הראשית של 'קום איל פו' בכדי לחזות בשלל המגדנים המלבושיים שמציע בית הקונספט המטופח הזה. הסיור היה נעים, חמים ואיכוצ'י, אך יצאתי משם בדעה חלוקה.

מצד אחד, מה לנו, נשות הפרולטריון מצניעות השופינג ולתמחורים השערוריתיים של קום איל פו, ומה בדיוק קהל היעד שלנו יעשה עם המידע הזה חוץ מליילל על העו"ש המדלדל?

מצד שני, איני שוכחת את מילותיו של המנטור הגדול ג'ים רון שאמר: It's not expensive - you just can't afford it ואם נצמדים לרגע לגישה זו, מבינים כי בקום איל פו יודעים בדיוק מי קהל היעד שלהם ומה פחות או יותר מתחולל בחשבון בית ההשקעות שלו, ולאחר שקמים מחורבן האגו ניתן לראות בבירור כי 'בית בנמל' הוא מקום יפהפה ואלגנטי, שמכיל שכיות חמדה (וכמה פלופים אופנתיים יקרים ללא פרופורציה) ויודע קונספט מהודק מהו.

ועדיין, לי באופן אישי, ממש אין מה לחפש שם. לא בזמן הקרוב לפחות.

לסיום סיומת קיבלנו תשורה נאה בדמות סלסלת פלסטיק הנושאת את הכותרת: "לא בנויים לזוגיות" ובהתאם, הכילה מבחר גרביים אי זוגיים שכל אחד מהם נושא דוגמה וגוון שונים. קצת פליץ לטעמי האישי, אבל כמי ששוחה מדי יום בביצת הרעיונות הקונספטואלים אני חצי מודה שיש בזה משהו חמודג'. הגרביים אגב, נוחים ונעימים להפליא.

שיהיה סופ"ש דבש,
וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...

פוסט מלבושים - חן חן

לפני כשבוע (אולי יותר, מי זוכר) הגיעה אל ביתי חבילה חביבה ובתוכה תשורה נאה לימים אלה של ה'חורף' - אפודת סריג שחורה מבית רונן חן. הפריט נשלח אלי כחלק מפרויקט של חמש בלוגריות (מיראל דושנסקי, אורלי אלקלעי, רנה בראון לובה שמוקלר ושפחתכן הרצוצה) אשר יעניקו את פרשנותן הגרדרובית לאותה אפודה ויבנו אאוטפיט 'סביבה'.

חן חן למי ששלח

ובכן, אתמול יצאתי לפנות צהריים למדידות שמלת כלה בצפון דיזינגוף (תרגיעו עם הקולולוש, אני רק שושבינית) ובשל מזג האוויר המלטף החלטתי שהיום יהיה יום מושלם לחנוך את האפודה ולהצטייד בשלל פוטו-אופ. בחרתי לשלב אותה בקז'ואליות עם ג'ינס בגלל הקווים הישרים שלה ולנסות להרכיב לוק 'מאריך'. האם הצלחתי? הבה נצפה:

משקפייש: אלמונים. קיבלתי אותם באיזו השקת קוסמטיש

שרשרת: בנגקוק

חולצה (עתיקה): זארה

אפודה: כאמור, רונן חן

חגורה: לילי גרייס

ג'ינסים: H&M סניף תלביב

נעליים: TO GO

ובברכת, שנזכה ללבוש השנה את המעיל החם שקנינו בנובמבר,
צ'או, בלות.

להמשך קריאה...

פוסט מלבושים - הכי בקז'ואל

היום, כשהשמש היתה בדרכה לפנות מקום לירח, הוזמנתי יחד עם אחיותי לבלוגיה ל'בית בנמל' כדי לשטוף את העיניים במרכולת החורף של קום איל פוק. על הביקור אספר בפוסט עתידי, אך עד אז אשוויץ בעצמי. בבוקר היום, דמיינתי אותי רוכבת באלגנס על אופניים לעבר האירוע בנמל, עם חצאית מתנפנפת וגרביונים אך משקרבו שעות האחה"צ, והגשם החל לדפוק נוכחות, הבנתי שאסתפק במלבושי קז'ואל ובנסיעת טקסי מן הישוב. עם זאת, היתה זו הזדמנות חביבית לחנוך את המגפונים של אמריקן איגל מ-PAYLESS
וכך זה נראה:

ז'קטון: מהאתר הזה. במקרה הז'קט חביב אבל האיכות שם קקה

חולצה: סטודיו פאשה

צעיף: מדוכן יד שניה בכיכר דיזינגוף של ימי שישי

ג'ינס: TOTALY

נעליים: אמריקן איגל

קראו את מחשבותיי.

תודה ליעל שצילמה.

בנוסף, קרו עוד כמה אירועים משמחים - 

1. יצא לי להכיר עוד בלוג My Urban Runway ואת הכותבת שלו סיון שהיתה לבושה מהמם והריחה מצוין

2. עברתי דרך Factory 54 כדי לתור אחר דרך לממש ואוצ'ר שהיה לי לרכישה אצלם ופגשתי ידיד חמוד שעובד שם. ככה גם לא הייתי נבוכה לבקש 'משהו שבין 500 ל-700 ש"ח' (כי הכל שם יקרררר!) וגם קיבלתי אספרסו מעולה. חזרתי לביתי דלוקה מקפאין ומהעובדה שרכשתי ג'ינס סופר מחמיאני של דיזל במאה השקלים טבין ותקילין.

3. הבנתי שהסופ"ש נפתח רשמית.

אז שיהיה סופ"ש דבש

וצ'או, בלות

להמשך קריאה...

מסרים מתוכשטים

אם בשנתיים האחרונות קפצתן פה ושם לבלוג זה, ודאי שמתן לב כי אני אוהבת לפרגן למעצבים צעירים, בעיקר חסרי משרד יח"צ וכאלה שעדיין אינם מוכרים, ולהציג כאן את מרכולתם. לשמחתי, לא פעם קיבלתי פידבקים מהמעצבים שפורגנו כאן, על לקוחות חדשים שהגיעו אליהם דרך הבלוג ולכן אני שמחה להמשיך בנוהג.
והפעם - הכירו את עיצובי התכשיטים של כלנית טחן, שמגדירה את יצירותיה כ"תכשיטים שמחזירים את הצבע לחיים". טחן, שבדרך כלל יוצרת תכשיטים צבעוניים עם נוכחות חזקה, עיצבה גם את ליין  'ימימה' -  תכשיטים עם תליון נפתח שמחביאים בתוכם אמרות לחיזוק השפיץ הפנימי, חלקן לקוחות ממשנתה של שיטת ימימה


למשל:

אהבתי את המסר ולכן אימצתי אותו אל חיקי:

עוד:

מאיפה שאני מסתכלת -  זוהי דרך נאה לתחזק קצת 'רוחחניות' מבלי להתפלש באיזה פסטיבל שרוואל.


כשהיא לא מטמיעה מסרים בתליונים, מעצבת כלנית טחן תכשיטים מלאי צבע אבל עם פאסון אלגנסי שיש להם פוטנציאל לשדרג ולאפיין מיני אאוטפיטים:

אפשר לצפות בפרטים נוספים בפרופיל של כלנית בפייסבוק.

אימרו תפילה קטנה בכל יום,

וצ'או, בלות.

להמשך קריאה...